אברהם שלום בנדור / 1980 - 1986
ואברהם שלום בנדור נולד בווינה ועלה עם משפחתו ארצה ביום בו פרצה מלחמת העולם ה 2, הוא התנדב לפלמ"ח ולחם בשורותיו עד קום המדינה, לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ. בין השנים 1960-1959 נמנה שלום עם סוכני המוסד והשב"כ שאיתרו חטפו והביאו ארצה אזרח ארגנטיני בשם ריקרדו קלמנט, שמו הבדוי של הצורר הנאצי אדולף אייכמן, לצורך העמדתו לדין בישראל.
בעקבות טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972 התמנה שלום לראש אגף האבטחה בשב"כ ושינה לחלוטין את כל מערך האבטחה בארץ ובחו"ל,
ב-1980 התמנה לראש השב"כ ע"י ראש הממשלה מנחם בגין.
תקופת הכהונה הסוערת של שלום הייתה מלאה טלטלות עקב פעולות טרור של פלסטינים ובמידה הולכת וגוברת גם של יהודים קיצוניים, שהתנגדו לכל פשרה בחתירה לשלום. "המחתרת היהודית" שהורכבה ממתנחלים, עלתה לתודעת הציבור והשרות כאשר פצצות התפוצצו במכוניות של בכירים בהנהגה הפלסטינית דאז פצצות אלה גרמו לנכות קשה לראשי הערים רמאללה ושכם, בהמשך פרצו חברי המחתרת למכללה האיסלאמית בחברון פתחו באש והרגו שלושה סטודנטים. שלום והמחלקה היהודית בראשותו של כרמי גילון לכדו את חברי "המחתרת" תוך כדי מבצע בו תכננו אלה להטמין פצצות באוטובוסים פלסטינים על מנת לגרום למותם של כ 250 פלסטינים, תוך כדי חקירת חברי המחתרת נחשפה תכניתם הגדולה לפוצץ את כיפת הסלע, מעשה שלדבריהם היה מסיים את תהליך השלום בין ישראל למצרים מוביל למלחמת גוג ומגוג ולביאת המשיח .
שלום היה אחד מהדמויות הבטחוניות המשפיעות ביותר בישראל של שנות ה-80.
ב-1984 הורה שלום להוציא להורג ללא משפט שני מחבלים שנתפסו בחיים לאחר שחטפו אוטובוס שנסע בקו 300 מתל אביב לאשקלון. תמונה שהתפרסמה בעמוד הראשי בעיתון חדשות ובה נראה אחד המחבלים הכבולים שנלקחו מהאוטובוס, הובילה לאחת הסערות הקשות ביותר שפקדו את הציבוריות הישראלית עד אז, סערה זו הובילה למינוי ועדת חקירה. שלום שמר על שתיקה וסירב למסור את פרטי הפרשה המלאים גם לאחר ההתפטרות לאות מחאה של שלושה בכירים בשב"כ. לפי שלום, אופן הטיפול בתקרית היה בהסכמה מלאה של הגורמים הבכירים ביותר בממשלה. ראשי הממשלה יצחק שמיר ושמעון פרס תמכו באברהם שלום, אך המחאה הציבורית הביאה בסופו של דבר להתפטרותו ב-1986.
שומרי הסף
מועמד לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר